למה תינוקות בוכים?

Photo by Katie Smith on Unsplash

כל הורה נתקל לפחות פעם אחת בתחושה המתסכלת כשהתינוק בוכה ולא יודעים למה.

מיד מתחילה מסכת של חיפושים וניסיונות להבין מה קרה? מה לא נעים? לרוב השאלה הראשונה היא "אולי הוא רעב??"ואז גם מתחיל המרוץ סביב המוצץ …אז למה הם בוכים? ומה עושים?

בכי הוא השפה של התינוק, דרך להביע את עצמו להורים.

ההורים צריכים להבין שלא תמיד בכי משדר מצוקה מפני שלתינוק אין דרך אחרת להודיע להם על רצונו לשינוי תנוחה למשל. רובם מניחים כי אם תינוק בוכה-המענה המיידי הוא אוכל, לרוב זה פוגע במנגנון רעב –שובע של התינוק ויכול לגרור להצגת האוכל כנחמה (הפרעות אכילה).

יש הורים שלא רוצים "להרגיל" לידיים ואז פשוט נותנים לו מוצץ (שוב מענה אוראלי).לפעמים כדי מראש למנוע אפשרות לבכי התינוק מסתובב עם מוצץ כל היום או שמתפתחת אובססיה כלפי המוצץ כי בלעדיו אין אפשרות לצאת מהבית, תמיד הוא צריך להיות בהישג יד ואח"כ כשגדל מחפשים את התחליף כדי שהילד לא ילך לבי"ס עם המוצץ. בעיה נוספת היא כי עם המוצץ התינוק נמנע מחוויות חושיות שכן הגילוי הוא סביב הפה, החקירה והלמידה היא דרך הפה.לא סתם קוראים לשלב הראשוני השלב האוראלי- באמצעות הפה התינוק חוקר את העולם- מרקמים, טעמים, הקשר הראשוני עם האם בהנקה ועוד.

כאשר אין מענה אמיתי לצורך התינוק מתוסכל, נכנס ללחץ ולעוד בכי וגם ההורים מתוסכלים, אמהות לרוב חרדות ונלחצות שלא מצליחות לטפל בתינוק שלהן. כאשר משדרים לחץ ובהלה כתגובה לבכי של התינוק גם התינוק מקבל את התגובה ונבהל-אין לו תחושת ביטחון, התינוק נמצא בסטרס, המערכת עסוקה בהישרדות,ולא פנוי ללמידה.

אז… מה עושים?
קודם כל בודקים את הצרכים הבסיסיים: אוכל (מתי אכל פעם אחרונה?), טיטול (נקי או לא?), שינה (עייף?), טמפרטורה (אם חם או קר לו) אם לא נראית סיבה ברורה לבכי, התרגיל הראשון- להרים את התינוק. יש משהו במעבר הזה מול כח הכובד שפשוט עושה פלאים. נוסיף לזה את המגע המנחם של אמא/אבא ויש גם מענה רגשי. נוסיף גם חוויה חושית – מוזיקה, שירים, לדבר לילד (תקשורת איתו) נוסיף גם תנועה- נסתובב איתו בחדר, אפשר להעצים את החוויה ולייצר תנועה באמצעות "קפיציות" ברגליים.טפיחות- עם הידיים- נותנות תחושה של ביטחון, ההורה מצהיר "אני כאן בשבילך" את תנוחות הנשיאה אפשר ומומלץ לשנות ולגוון, פעם על הכתף, פעם עם הגב אלינו, פעם על האמה, פעם עם הפנים אלינו בתנוחת עירסול ועוד.

כאשר משתמשים בנ"ל כאמצעי הרגעה- התינוק חווה חויות חושיות (שיווי משקל, קול, מגע) מרגיש בטוח ויכול להרגע ולהתפנות ללמידה ולהתפתחות מוטורית וחושית.

ולסיום, בבכי יש גם תחושת פורקן, מותר לבכות מידי פעם ולאפשר את זה כהורים גם מבחינה רגשית וגם מבחינה תקשורתית, "אני מבינה שקשה לך, ומותר לבכות".

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s