כיצד נתווך לילדים את המצב הביטחוני?

הסביבה ההתפתחותית משפיעה על התפתחות הילד, אנחנו כהורים מהווים את הסביבה ההתפתחותית העיקרית לילדים שלנו. הדרך שאנחנו בוחרים להתנהג ולהגיב, מוקרנת לילדים ודרכנו הם בעצם חווים את העולם. בימים טרופים אלו אנחנו נמצאים במצב כמעט בלתי אפשרי, חוזרים לאינסטינקטים הראשוניים שלנו, לאינסטינק הבהלה ולהישרדות.

זה כמובן משפיע על הילדים שלנו. אז מה אנחנו יכולים לעשות כדי לסייע לילדים?

קטנטנים-

תינוקות ופעוטות מושפעים מאוד מתגובות ההורים. כשתינוק נבהל ובוכה הוא זקוק לתמיכה ולמענה ענייני על מנת למנוע בהלה חוזרת. לכן יעזור מאוד אם נוכל להכין את עצמנו לתגובה יותר מתונה ועניינית. נחזור על ההתנהלות בשעת חרום אצלנו בראש, מהם הצעדים שעלינו לבצע בעת האזעקה, מהם המקומות הבטוחים סביבנו איך נוכל לקצר את זמן התגובה שלנו. כאשר יש לנו "תוכנית" ברורה בראש הפעולות שלנו הופכות להיות יותר ענייניות וממוקדות. את הבהלה שלנו נשתדל כמה שפחות להעביר לילדים.

ילדים-

מגיל שנתיים הילדים שלנו כבר קצת יותר ורבליים ומודעים לסביבה, חשוב לדבר איתם ולהסביר לפי רמת הילד מה אנחנו חווים. לחזור איתם על ההנחיות ומה עושים כששומעים את האזעקה. עם ילדים גדולים יותר אפשר לתרגל את סדר הפעולות בכניסה למרחב מוגן ולהכין מראש תיק או שקית במקום נגיש עם משחקים או בובות רכות.  במצבי סטרס אפשר לתרגל נשימות  או לשיר ביחד כדי לווסת ולהרגע.

אפשר ומותר לילדים לראות אותנו בחולשותינו, רק זכרו שכהורים אנחנו משפיעים על התגובה והיחס של הילדים שלנו לארועים.

גם לחשיפה של הילדים לתכנים בטלויזיה יש השפעה על החוסן הנפשי שלהם ואפשר לקרוא מה אנחנו יכולים לעשות כדי לחזק את החוסן של הילדים ושלנו בפוסט הבא.

לא לשכוח!

לא משנה באיזה גיל הילדים- חשוב לתת להם הרבה מגע!!!! חום, אהבה, הכלה של הפחדים. לתת את התחושה שאנחנו כאן בשבילם.

השהיה במרחב המוגן יכולה להיות חיובית אם נתמקד בביחד, זה הזמן לשחק, לחבק, להקשיב ולדבר.

מאחלת לכולנו ימים שקטים בקרוב, הילה.