עצמאות אצל ילדים

הורים רבים מתמודדים עם שאלת העצמאות של הילד ובמקביל לא תמיד משחררים אותו והילד ומנסים לגונן עליו. איך לעודד עצמאות של ילדים ומתי אנחנו מכשילים את הילד ומתי מאתגרים?

לקראת יום העצמאות הקרב ובא, התחלתי  לחשוב יותר ויותר על עצמאות של הילד. מתי מתחיל שלב העצמאות, האם לעודד ילד לעצמאות איך אפשר ללמד את הילד להיות עצמאי. האם עצמאי הוא בהכרח גם יותר בוגר?

מתי ילדים מתחילים להיות עצמאיים?

העצמאות מתחילה הרבה לפני גיל שנתיים הנורא, לפני גיל ההתבגרות  או  גיל הגיוס. את העצמאות הראשונה  רוכש הילד מרגע שהוא מתחיל לזחול ולזוז. כאן לנו כהורים יש תפקיד חשוב: האם אנחנו מוכנים לשחרר או לא? האם אנחנו הורים חרדתיים, רודפים אחרי הילד ברחבי החדר "כדי שלא יתקל במשהו ויקבל מכה" או האם אנחנו נותנים לו את החופש שלו תוך מתן השגחה מרחוק? נותנים לילד את המרחב להתפתח ולחקור באופן עצמאי. ללמוד מהטעויות שלו, ללמוד לחשב את הצעדים שלו, גם כהוא שמתחיל ללכת.

מה אנחנו עושים כאשר הילד נתקל במכשול? מפנים לו את הדרך או בודקים כיצד מתייחס אל האתגר? הרבה מזה קשור לאופן שאנחנו מציגים האם קושי הוא מכשול או אתגר?

אתגר או מכשול?

מכשול כשמו כן הוא, מכשיל אותנו, נותן תחושת כישלון. ואילו אתגר, מאתגר ומעצים אותנו. מה הרווח של הילד כאשר מתמודד בהצלחה עם האתגר? בעידוד של ההורים והתמיכה הנכונה נוכל להפוך כל קושי ומכשול לאתגר.

אנו רוצים להעביר לילד תחושה של הצלחה, תחושה של הישג ויכולת. לכן עלינו לבטוח בילד שלנו ולאפשר לו להתקדם בקצב שלו ולא שלנו.

הקשר בין מיומנויות חברתיות לעצמאות

גם מיומנויות חברתיות קשורות ליכולת שלנו לשחרר את הילד לעצמאות. מיומנות חברתית קשורה לשאלות כמו: כמה אנחנו נותנים לילד להתמודד לבד וכמה אנחנו מתערבים. גם במריבות בין אחים האם תמיד הקטן הוא הצודק? או שאולי אפשר לתווך, להציע ולתת לילדים לבחור את הדרך שמתאימה להם לפתור את הקונפליקט?

לאפשר התנסות עצמאית

ככל שהילד גדל אנחנו  מעצימים אותו ע"י חשיפה לחויות והתנסויות עצמאיות. מתחילים בהתנסויות קטנות. לנסות לאכול לבד, גם במחיר שבהתחלה חצי מהארוחה נמצאת על הרצפה ,הרי תחושת ההישג היא יקרה מפז.

לעודד עצמאות ובחירה

אפשר להרחיב את זכות הבחירה- לשאול מה רוצה ללבוש או לאכול או לשחק ועוד. חשוב מאוד שיחד עם אפשרות הבחירה אנחנו עדיין צריכים להגביל את הבחירה ל 2 או 3 פריטים כדי למנוע תחושת בלבול ותסכול. אני זוכרת את הבכי של הבת שלי כשנאלצה לבחור  בגדים לארוע וכששאלתי מה קרה היא ענתה בייאוש "אני לא יודעת מה לבחור" במצב כזה אפשר לייעץ, לתת יתרונות מול חסרונות ולאפשר לילד להפנים ובעצם כך להעצים את הבחירה שלו כיוון שבחר מתוך מחשבה ולא מתוך דחף רגעי. תמיד לשבח ולחזק.

ככל שלילד יהיו יותר חויות של עצמאות, והישג- ככה יוכל להיות יותר בטוח בעצמו וביכולות שלו.

בהמשך מעלים את הדרישות- להתלבש לבד, לנעול נעליים, להתקלח ועוד. נכון, שכשההורה עושה הכל לוקח פחות זמן, מספיקים יותר, אבל איפה המקום של הילד?

יש שיאמרו,  המקום של הילד? הרי הילדים הם כל עולמנו שאנחנו מוכנים לעשות הכל בשבילם!!

אז זהו, שלא צריך לעשות בשבילם אלא להיות בשבילם. להציע, לתווך לעודד וכשנתקלים באתגר שמעבר ליכולתם- לנחם ולהסביר שלא תמיד מצליחים וגם זה מותר. הרי חלק מהעצמאות זה לדעת מתי לעצור. להכיר את החולשות והיכולות להיות מודעים למעשים ולתוצאות, גם אם לא תמיד יוצאות כמו שרוצים. לתת את התחושה שאנחנו כאן בשבילם גם אם אנחנו לא נמצאים בכל החלטה או בחירה שלהם.

ובנימה אישית: כשהודעתי להורי שאני מתחתנת אבי אמר לי : "אני נתתי לך את הכלים, עכשיו את תחליטי מה לעשות בהם". תנו לילדים את הכלים והאמונה לבנות את העולם שלהם.

מעוניינים בהדרכה פרטנית? לחצו כאן לפרטים